כמעט חודש עבר מאז פרצו ההפגנות נגד השלטון במצרים, שהסתיימו בירידתו של חוסני מובראק מעל במת ההיסטוריה. רבות דובר על אינטרנט ורשתות החברתיות ותפקידן בגל השוטף את העולם הערבי עד כדי כך שיש המפריזים ותולים את הצלחת המהפכה בשימוש ברשתות החברתיות. בשל תפקידו המרכזי של האינטרנט, שעליו אין חולק, בכל הקשור להשתתפות פוליטית קל לאתר את הדי האירועים בעולם האמיתי באינטרנט. הגרף המצורף כאן מראה את נפחי החיפוש בגוגל של מילות חיפוש שונות סביב שמו של נשיא מצרים Mubarak במצרים בשלושים הימים האחרונים. תזכורת: ההפגנה הראשונה פרצה ב-25 בינואר, ביום ג' ה- 1 בפברואר נשא מוברק את הנאום השני לאומה מאז פרוץ המשבר ובו הודיע שלא יתמודד על כהונה נוספת וב- 11 בפברואר סיום שלטונו היה לעובדה מוגמרת. הגרף מתאר בנאמנות את העלייה ברמת החיפוש אחר שמו. מה חיפשו הגולשים במצרים? מן הסתם ידיעות חדשותיות עדכניות אודות מוברק ובנו.
אינטרנט וניתוח תחומי נישה צרים
כשהדברים נוגעים לאירוע היסטורי בעל חשיבות גדולה כל כך, הדבר נראה ברור. אולם האם ניתן להשליך מכך לגבי התנהגות גולשים בתחומי נישה צרים? פעמים רבות אנו נתקלים בפקפוק אודות ההנחה שכמעט לכל תחום עניין יש ביטוי באינטרנט. כך למשל, מפקפקים אנשים העוסקים בתחום עסקי או מקצועי מוגדר ומצומצם בהנחה לפיה לתחום טביעת אצבעי וביטוי בעלי משמעות באינטרנט. בעולם העסקי ברור שעניין שמעורר תחום מסוים באינטרנט עשוי להיות מתורגם לפונטציאל עסקי בהכנסות, בעוד שהעדר עניין כזה מייתר, לכאורה, את הצורך בכניסה לתחום האינטרנט. בנוסף לכך, העובדה שתחום מסוים מקיים נוכחות אקטיבית באינטרנט הופכת אותו לכזה הניתן לחקירה ומדידה באמצעים שונים, ומטבע הדברים – לכזה שניתן להפיק מידע, מסקנות ותובנות לגביו – תוך התבססות על הידע הקיים באינטרנט ועל היכולת להגיע אליו ולנתחו.
החקלאות כדוגמא
חקלאות בת זמננו היא תחום עתיר טכנולוגיה. לא יהיה מוגזם לומר שעתיד האנושות קשור במידה רבה ביכולת שתהיה למין האנושי לספק את צרכי המזון של האוכלוסייה הגדלה. את אתגר החקלאות המודרנית ניתן לסכם בקצרה כהשגת היכולת להמשיך ולהניב יבולים באיכות ובכמות שיספקו את צורכי העולם הגוברים כל העת, תוך שמירה על הסביבה והאיזון האקולוגי, ושימור המקורות החיוניים לחקלאות כגון מים, אדמה פוריה ועוד. למרות זאת, חקלאות מזוהה במידה לא מבוטלת של צדק גם עם מדינות מתפתחות, בהן ניתן למצוא שטחים נרחבים וכוח עבודה זול. אינטרנט? דומה שהדבר אינו נתפס באותה רמת מובנות. לפני שנתיים לערך עלה העניין בקרב חקלאים המגדלים סוגים מסויימים של ירקות (בעיקר עגבניות, תפוחי אדמה וסולניים אחרים) במזיק ששמו Tuta Absoluta. העניין עלה עקב התפשטותו של המזיק באופן בלתי צפוי ובלתי מבוקר לעבר בתי גידול חדשים בהם לא היה ידוע בעבר. עבור מגדלי עגבניות דובר במזיק העלול להמית אסון על חלקות שלמות וזאת מהסיבה שלא נמצא לו טיפול אפקטיבי. ואכן, המזיק השמיד חלקות שלמות במרוקו ובמקומות נוספים באגן הים התיכון. הגרף שלהלן מראה את נפח החיפוש לשם המזיק בין השנים 2004 ו-2010. ניתן לראות בבירור שאת החיפוש מובילות מדינות חקלאיות בתוך אגן הים התיכון. העובדה המפתיעה היא שבראש הטבלה עומדת מרוקו – בוודאי לא המדינה הראשונה העולה בראש כשחושבים על שיעור החדירה של האינטרנט או על שימוש במנועי חיפוש.
ובכל זאת, קיימת חפיפה די תואמת בין נפח החיפוש לתפוצת המזיק ומבחינת הפיזור על פני השנה – נפחי החיפוש עולים בהתאמה לרלוונטיות של המזיק כבעיה בהתאם לשלבי הגידול בחודשי השנה השונים.
מי האנשים העומדים מאחורי החיפושים ומה הם מקווים למצוא? קשה להצביע ולאבחן במדויק את תחום העיסוק של המחפשים. אין כיום כלי פשוט, זמין ואמין הנותן מענה לשאלה זו בלחיצת כפתור באופן הדומה לגרפים המוצגים כאן. באמצעות ניתוח הממצאים בעזרת היקשים לוגיים והיכרות עם אופי השוק הקשור למושג החיפוש ניתן להגיע להבנה מסוימת באשר לאופי החיפושים. במקרה הזה מלאכתנו קלה. בניגוד לחיפושים אחרים בתחום החקלאות, סביר להניח שחיפושים אינטנסיביים באינטרנט אחר מזיק ספציפי שמקורם ממרוקו – שאחד מענפי החקלאות העיקריים שלה הוא עגבניות – אינם נובעים מגננים חובבים, למשל. לא יהיה זה הרפתקני להניח במקרה זה שהחיפושים מקורם מאנשים שהופעת המזיק משפיעה עליהם באופן ישיר. בבואם לחפש באינטרנט אחר המזיק הם מבקשים למצוא פתרון אפשרי – אולי באמצעות הנחיות למגדלים, אולי באמצעות מציאת פיתרון חדשני למזיק שאינו מוכר להם: חומר הדברה, מלכודת יעילה או פתרון מתחום ההדברה הביולוגית.
כאמור, מדובר כאן בדוגמא מובהקת וקלה יחסית לניתוח, אך ישנם כמובן מקרים בהם קשה לבור את המוץ מהתבן ונדרשת עבודה רבה בכדי להוכיח את הפונטציאל העסקי הטמון בנפחי החיפוש וכדי לאשר או להפריך את מידת הקשר שלו לתחום העסקי הנתון. לא כל מי שמחפש אחר Tomato Seeds למשל הוא מגדל עגבניות בהיקפים מסחריים. במקרה זה ניתוח מעמיק מגלה כי מרבית החיפושים מסוג זה מקורם בגננים חובבים.
אז מה עושים עם זה?
נחזור למובראק. רבות דובר על העובדה שארגוני המודיעין ברחבי העולם כשלו שוב בכך שלא חזו את המהפכה. בהקשר זה הוזכר גם תפקידו של האינטרנט ככלי העשוי לסייע בחיזוי וניבוי השינויים הללו. תקצר היריעה מלדון בטענות (חסרות היגיון כשלעצמן) בפוסט זה, אולי בעתיד נחפור בכך. הגרפים הפשוטים שהובאו בראש הפוסט מספקים הסבר הנסמך על חוכמת הבדיעבד ושופכים אור על אירועים שכבר קרו. הבנת הטרנדים של הגולשים באינטרנט אינה מספקת לנו יכולת לחזות את העתיד שכן הוא מורכב מהחלטות אנושיות ואלו כידוע בלתי צפויות, קפריזיות ונעשות מתוך עמדות אישיות, הגיונות שונים ובחירה חופשית. אך מעקב אחר טרנדים וניתוחם באופן המשלב מתודות מחקר מתקדמות והבנת שוק מעמיקה יאפשר לנו לקבל תמונה אמינה ומיידית ולמפות את הצרכים של קהלי יעד שונים, וזאת קרוב להתרחשות המגמות ולעתים אף בזמן אמת. את הנושא הזה נמשיך לפתח בפוסטים הבאים.
שלום גד,
קראתי בעיון ובהתעמקות את "המינשר", כפי שהבטחתי, ונהניתי מאוד.
בהפעלת הקישור למנוע GOOGLE INSIGHT ראיתי כי בתאריכים 28 לינואר- 3 לפברואר לה היו חיפושים. הכיצד? האתר נסגר במצרים?
כיצד אתה מסביר את ניתוח התוצאות הנובעות רק מ-2 ערים במצרים (קהיר ואלכסנדריה)?
בציפיה למינשר הבא.
צפריר
לגבי הימים החסרים, אכן מדובר בימים בהם משטר מובארק סגר/שיבש את התנועה לאתרים כגוגל, טוויטר ופייסבוק.
http://www.itnewsafrica.com/?p=10312
אלא שגם לזה נמצא פיתרון כאשר גוגל וטוויטר שיתפו פעולה ואפשרו למצרים לחייג לתא טלפוני ולהעביר לשם דיווחים.
http://www.youtube.com/watch?v=Yel7Iy4PPI8
בקשר לניתוח התנועה לערים מרכזיות בלבד – הדבר קשור לנפח החיפוש, שמטבע הדברים גדול הרבה יותר בערים במדינה כמו מצרים המורכבת מערים גדולות ומרושתות וממרחבים כפריים עצומים בהם הפיתוח נמוך יותר. עיוות נוסף נובע מהאופן של פריסת התשתית הפיזית של האינטרנט.